כלכלהמהעולם

מטבע וירטואלי: לאן עתיד להתפתח הכסף של העידן החדש?

בסוף 2018 המשקיעים באפיקים המוסדיים בבורסה, הביטו בתדהמה בעלייה המטאורית בשוויו של הביטקוין – מטבע וירטואלי שזכה לפרסום מכמה היבטים. ההיבט הראשון, היה האפשרות לקנות ולמכור במטבע שאינו קשור למדינה או למערכת רגולטורית זו או אחרת. ההיבט השני היה הדרך שבה היה ניתן לייצר מטבעות נוספים יש מאין, באמצעות "כרייה" – הפעלה של תוכנה ממוחשבת הדורשת משאבי חשמל ועיבוד גבוהים. כאשר המטבע נסק רבים הזהירו: "הנפילה תגיע". אכן, לאחר מספר חודשים חזר הביטקוין לשוויו המקורי כאשר רבים מבעלי המטבע מימשו את השקעתם והתעשרו.

השקת המטבעות החדשים על ידי החברות הגדולות

יותר מכל, מהלכים אלה הסבו את תשומת ליבן הן של החברות הגדולות כמו מפעילי טלגרם ופייסבוק והן של הרגולטורים לכוח העצום שיש למטבעות הווירטואליים. מדינות רבות חששו מהיכולת של מטבע אנונימי ללא פיקוח למשוך אליו משתמשים המעוניינים להסתתר מעיני החוק, כמו סוחרי סמים, דורשי כופר או מעלימי מס. לעומת זאת, חברות ההייטק זיהו את הפוטנציאל והודיעו על השקת מטבעות וירטואליים משל עצמם.  

פייסבוק מיתגה את "ליברה" כמטבע חברתי ויצרה קואליציה עם עוד כשלושים חברות, כמו "פייפאל", "אי-ביי" ויזה וחברות פיננסיות וטכנולוגיות אחרות, שהצטרפו לפרויקט המשותף. למרבה הצער, בגלל מגבלות רגולטוריות החליטו "אי-ביי", "פייפאל", "ויזה" ו"מאסטרכארד" להתנתק מהפרויקט, אך פייסבוק עדיין ממשיכה במלחמה במלוא כוחה להצגת המטבע הווירטואלי החברתי.

"טלגרם" – הרשת החברתית והמתחרה הקשה של אפליקציית "וווטצאפ", הצליחה לגייס סכום עתק של 1.7 מיליארד דולרים להשקת המטבע שלה (גראם) באוקטובר, אך בעקבות מכשולים רגולטוריים נאלצה לדחות את ההשקה. הסיבה לכך היא טענה של הרשות האמריקאית לניירות ערך (SEC) שמדובר בנייר ערך לכל דבר ולכן הוא צריך לעמוד בדרישות הרגולטוריות המתאימות. הדיון בעניינה של טלגרם החל לפני מספר ימים (17 בפברואר, 2020) ובו נטען כי ההשקעה במטבעות הווירטואליים מקבילה להשקעה בניירות ערך, משום שהמשקיעים אינם מתעניינים בהחזקה של המטבע, אלא בהשקעות לטווח קצר כדי "להכפיל ולשלש את סכום ההשקעה".

מה היחס של ישראל למטבעות הקריפטו?

ברשות לניירות ערך בישראל היחס למטבעות הווירטואליים כבר משנת 2018, דומה מאד לגישה שבה נקטה המקבילה האמריקאית לפני מספר ימים. ניתן לראות זאת בהחלטה על מיסוי הרווחים מהשקעה במטבע. בניגוד להשקעה במטבע זר כמו רכישה של דולרים או יורו, "הרווח הנוצר כתוצאה מעליית שערו של אמצעי תשלום מבוזר, (מטבע וירטואלי) ימוסה כרווח הון". עם זאת, כאשר בית עסק מקבל תשלום במטבע כזה, ההכנסה תמוסה כהכנסה "פירותית" כלומר הכנסה מעסק המקבילה לקבלה של מזומן או תשלום בכרטיס אשראי.

מה צופן העתיד למטבעות הווירטואליים?

בעתיד הקרוב נראה שני סוגי רוכשים למטבעות הווירטואלים. אלה שמאמינים במסר של כלכלה חופשית, נטולת גבולות, בסיוע מטבע שאינו משוייך לכלכלת מדינה זו או אחרת. הסוג השני הוא קהילת המשקיעים הרואים בפוטנציאל עליית הערך של המטבע, אפשרות לרווחים מיידים בדומה להשקעה במניות. למרבה הצער, הסוג השני של המשקיעים הוא זה שגורם למגבלות הרגולטוריות הכבדות על המטבע, שמפחיד כל כך את הגופים הפיננסיים החזקים כמו הבנקים, את הברוקרים ואת בעלי ההון שחוששים שהעולם הפיננסי שהכירו עומד להשתנות.

לסיכום, המאבק שאנו רואים היום על עתידם של מטבעות אלה והיכולת להגמיש את הרגולציה לטובתם, יקבע אם בעתיד נסתובב עם ארנק וירטואלי ונוכל לסחור בצורה חופשית או שנהיה כבולים לעד למנגנון הכלכלי הנשלט על ידי בעלי ההון של העידן הנוכחי.

(tags)
העלה עוד

מאמרים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button