חינוך

מצב החינוך בישראל

בכל שנה מתפרסם דוח המשווה בין מאפיינים שונים של המדינות המשתייכות ל-OECD (ארגון המדינות המפותחות), ובו ניתן לזהות אילו תחומים ניתן לשפר ביחס למדינות האחרות סביבנו. אחד התחומים שבהם ישראל עדיין מדשדשת בסוף הרשימה הוא תחום החינוך. ננסה לגלות מדוע?

דירוג החינוך בישראל

בכל שנה נבדקים תלמידי מערכת החינוך בישראל במבחנים בינלאומיים. תחומים חשובים כמו קריאה, מדעים ומתמטיקה נבחנים תוך התייחסות לגיל התלמיד, והחומר הנלמד בכל בית ספר. בתחום של קריאה, ישראל הגיעה רק למקום השלושים ושבע, במדעים למקום הארבעים ושתיים ובמתמטיקה רק למקום הארבעים ואחת.

ועדות שונות שהוקמו עם השנים, ניסו לשפר וליצור חינוך בישראל ברמה של המדינות האחרות החברות ב-OECD. תוכניות שונות להכשרת אקדמאיים להוראה כדי להוסיף מורים חדשים למערכת, ניסיון לבנות כיתות קטנות יותר ושינוי שיטת הלימוד. הבנה של הנתונים השונים שאולי הובילו למצב החינוך בישראל, תוכל להוביל לתובנות חשובות נוספות. נסקור כמה מהנתונים הללו בקצרה.

הנתונים שהובילו למצב העגום

את הסיבות שהובילו למצב החינוך העגום בישראל, קל לזהות על ידי חזרה לנתוני מדדי ה-OECD הקשורים להשקעה במוסדות החינוך כבר מגיל הגן. על פי נתונים אלה ההשקעה לכל ילד בגן נמוכה משאר המדינות המפותחות בשיעור של 35%. נתון זה הוביל את ישראל למקום העשרים ושלוש מתוך שלושים וארבע מדינות שנבדקו.

נתון נוסף שמשפיע על איכות החינוך קשור לצפיפות הילדים בכיתה. לכאורה מדובר במספר ילדים בודד הגורם להבדל:  בבתי הספר היסודיים לומדים 26.5 תלמידים בממוצע בישראל, בעוד בשאר מדינות ה-OECD לומדים 21.2 תלמידים בממוצע. עם זאת, כדאי לזכור כי בישראל חלק מהכיתות מיועדות לחינוך מיוחד, ומספר התלמידים בהן נמוך משמעותית. לכן, מרבית התלמידים בחינוך הממלכתי הכללי לומדים בכיתות צפופות אף יותר, בהן לומדים שלושים תלמידים ומעלה. בחטיבות הביניים המספרים דומים, בישראל לומדים 28.1 תלמידים בממוצע (נכון לשנת 2017) ,בעוד בשאר מדינות ארגון המדינות המפותחות לומדים 22.9 תלמידים.

שינויים קלים ורפורמות במערכת החינוך

כיום, נעשה ניסיון לשפר את מערך החינוך הן באמצעות יוזמות ממשלתיות והן באמצעות יוזמות פרטיות. בין השאר, התקציב המוקדש לחינוך עלה ועומד על 5.8% מהתוצר הגולמי. בישראל מנסים ללמוד מאסטוניה שמוקמה ראשונה במבחני הפיז"ה הבינלאומיים בין מדינות ה OECD. לתוכנית הישראלית לשיפור החינוך. התוכנית מכונה "אסטוניה 2020" ובמסגרתה יושם דגש מיוחד על דיגיטציה לאפקטיביות בלימודים, גיוס מורים חדשים מלאי מוטיבציה, כאשר התשלום הוא על פי רמת ההכשרה והביצועים שלהם, כל תלמיד יקבל תמיכה ברמה האינדיבידואלית כדי להצליח, ובאמצעות רכישת כלים לימודיים, יצירתיות ויזמות כל תלמיד יזכה לסיכוי הצלחה גבוהים יותר.

שינוי נוסף הוא איתור של מורים המעוניינים לשנות את המערכת, ומגיעים דווקא מתחומי תעשייה אחרים. תוכנית "חותם", למשל, מאתרת את המורים המעוניינים לעבוד בתחום החינוך, ומסייעת להם לעבור הסבה מקצועית מהירה. במכללות השונות נבנו תוכניות מקוצרות להכשרת מורים, וכיום נעשה ניסיון לשפר את המיתוג של מקצוע ההוראה ולהדגיש את החשיבות שלו לעיצוב הדור הבא.

אחד השינויים המפתיעים מגיע דווקא מכיוון בני הנוער עצמם. לפני ימים אחדים ביקשה קבוצה של בני נוער להוריד את רף הגיל הנדרש להקמת מפגה מגיל שמונה עשרה לגיל שש עשרה. מטרת המפלגה תהיה לנסות ולשפר את מצב החינוך, תוך שימת דגש על הכשלים הקיימים וניסיון לשנות את המערכת על ידי המושפעים ממנה יותר מכל: תלמידי בתי הספר.

לסיכום, תחום החינוך בישראל, עדיין דורש הקצאת משאבים וחשיבה יצירתית כדי למצוא את הדרכים לשפרו. בעוד מספר שנים נוכל לראות אם המהלכים שמבוצעים כיום יצליחו לגרום לשינוי משמעותי בשנים הקרובות.

(tags)
העלה עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בדוק גם
Close
Back to top button