בחירות 2020 בישראל נמצאות ממש מעבר לפינה. בשבוע האחרון ניתן לראות את הניסיון האחרון של המפלגות, לעודד את המצביעים שעדיין לא בחרו את המועמד הסופי שלהם, לבחור באחת מהמפלגות הגדולות כדי לחזקה. על פי תוצאות הבחירות האחרונות, מפלגת "כחול לבן" צפויה לשמור על כוחה, כאשר מועמדי מפלגות הימין נושפים בעורפה בכמות דומה של מנדטים.
האם ליברמן יהיה שוב לשון המאזניים?
אם נשווה את הבחירות הנוכחיות – מועד ג' לבחירות הקודמות, נגלה כי הפעם אנו יודעים מעט יותר על מצבו המשפטי של העומד בראשן. בנימין נתניהו שהוחלט להעמידו לדין על שוחד, מרמה והפרת אמונים, ויתר על הניסיון להתעקש על חסינות ובחר להחתים את עמיתיו לנאמנות לבלוק הימין בראשותו. עדיין לא ניתן לדעת מה יהיו תוצאות הבחירות, אך אם מפלגות השמאל־מרכז לא יצליחו להגיע לכמות גדולה מספיק של מנדטים, אנו עשויים למצוא את עצמנו במצב דומה מאד לבחירות הקודמות. שוב, אביגדור ליברמן עשוי להיות לשון המאזניים ולקבוע מי יהיה הגוש הגדול ביותר שירכיב את הממשלה.
הממד החמישי – האם הפרשה עשויה להשפיע על סיכוייו של גנץ?
הפרשה שפורסמה בראש חוצות השבוע, בניסיון להכתים את שמו של גנץ היא העסקה שכמעט ונרקמה בין משטרת ישראל לחברת הממד החמישי. גנץ, נראה הרבה פחות מודאג מנתניהו, בתקופה שבה האחרון טען ש"לא יהיה כלום" על פרשות שונות.
לו הייתה פרשה זו מגיעה לכותרות מוקדם יותר הייתה אולי סיבה לחשוב כי לא מדובר בספין מבית מדרשו של הימין. אך, הניסיון לפמפם בכותרות אתרי החדשות הגדולים את אותן עובדות שוב ושוב על הפרשה, גורם דווקא לתחושה ההפוכה. גנץ, נתפש לא רק כבעל ניסיון בטחוני כרמטכ"ל לשעבר, אלא גם כבעל ניסיון עסקי בתקופה שבה שימש כמנכ"ל חברת הייטק. עובדה זו מציבה אותו כמועמד המשחק במגרש נוסף ומדגישה את הניסיון המגוון שהספיק לצבור בזמן הקצר בתקופת הצינון בין המדים לאזרחי.
בחירות נוספות מעניקות לגנץ יתרון נוסף. אם בתחילת מסע הבחירות ניתן היה לטעון כי הוא אינו מנוסה, עדיין, במשחק הפוליטי ואפילו לכנותו מגמגם בכל הופעה, כרגע בתקשורת בוחריו רואים מנהיג פוטנציאלי בטוח יותר בעצמו.
עתידו של הליכוד לאחר עידן נתניהו
איש עדיין לא מעז לפצות פה מה יהיה עתידה של מפלגת הימין – הליכוד לאחר עידן נתניהו. בתקופה שבה פריימריז נראו כבגידה, רק מתי מעט הציעו עצמם כיורשים למנהיג הנוכחי. הראשון, גדעון סער – ניסה לעשות זאת בדרך שהייתה נחשבת מקובלת לחלוטין, לו הייתה מתרחשת בכל מפלגה אחרת. אך, נראה שכל עוד קיים חשש להיתפש כבוגדים, אף מועמד אחר לא יוכל לקבל מספר קולות רב יותר מנתניהו.
מועמד נוסף, שרואה עצמו כיורש הבא לאחר עידן נתניהו הוא ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים לשעבר שמתהדר באנגלית שוטפת, בניסיון פוליטי (גם אם מומש בעיקר בהנהגה מקומית בירושלים) וגם בכיס עמוק במיוחד שמוערך כיום בחצי מיליארד שקלים.
אם נעצור לרגע קט ונראה את הדמיון בין ארה"ב לישראל, בהיבטים רבים נוכל לראות כי מדובר בעידן שבו להיות מיליארדר, עדיין לא סותר לגמרי את העובדה כי אותו אדם הוא חלק מהעם ויכול לקבוע החלטות כלכליות לטובת כולם.
אז מה ישתנה במועד ג'?
המדינה לא רוצה להגיע לבחירות נוספות מצד אחד, לכן, יתכן ונראה את המצביעים בוחרים דווקא בשתי המפלגות הגדולות, כדי לתת להן כוח שאינו נובע מייצוג של גוש אחד. אם הליכוד או כחול לבן יצליחו למשוך מספיק בוחרים לקלפי, ייתכן ונוכל לנוח עוד ארבע שנים מבלי לבקר שוב בבית הספר הקרוב למקום מגורינו ולהצביע.
לעומת זאת, יתכן ודווקא האומץ שהפגין ליברמן בבחירות מועד ב' ישחקו לטובתו ומי שאינו מעוניין להיות משויך לגוש הימין והשמאל, רואה עצמו כליברל אך לא מוכן לזוז למרכז יצביע עבורו. במצב כזה, עם כמות גדולה מספיק של קולות, ליברמן יוכל לבחור את המקום הטבעי לו. גוש הימין העשוי להיות תלוי בצורה חזקה יותר בחרדים או גוש השמאל־מרכז, הקורץ כיום יותר לבוחרים המעוניינים במדינה דמוקרטית, המעניקה שוויון זכויות גם למי שלא מוכר כיהודי על ידי רבות מהמפלגות בגוש הימין. מה יקרה ביום הבוחר? נותר לנו שבוע אחרון לחכות ולראות.
