סחרחורת פוליטית בישראל

בדצמבר 2018 התחילה הסחרחורת הפוליטית עם הגעתה של ממשלת נתניהו הרביעית לסוף דרכה, לאחר שמפלגת ישראל ביתנו בראשות ליברמן החליטה לפרוש מהקואליציה בעקבות חילוקי דעות על מידת הכוח ועוצמת התגובה שיש להפעיל כנגד ההסלמה ברצועת עזה. פרישתה של ישראל ביתנו הביאה לכך שהבסיס הקואליציוני הפך לשברירי ונתמך על ידי 61 קולות בלבד. במצב זה היעדר הרוב ליישום חוק הגיוס שליברמן התעקש ליישם ללא שום פשרות, הביא להחלטה על התפזרות הכנסת ה-20 ונקבע תאריך לבחירות לכנסת ה-21 ב-9 לאפריל 2019.
עם היוודע תוצאות הבחירות האלו , הוטלה על בנימין נתניהו מלאכת הרכבת הממשלה, אך בתום 42 הימים שהוקצבו לו על ידי הנשיא, לא הצליח נתניהו להרכיב ממשלה ולראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הכנסת החליטה על פיזורה ב-29 למאי פחות מחודשיים לאחר השבעתה.
ב-17 לספטמבר נערכו הבחירות לכנסת ה-22 ותוצאות הבחירות הראו ניצחון קטן של מפלגת כחול לבן עם 33 מנדטים לעומת 32 מנדטים לליכוד.
אולם פוליטיקה בישראל הינה המאבק האמיתי שבין הגושים, גוש הימין אל מול גוש השמאל שהסתיים גם הפעם ללא הכרעה. גוש הימין מנה 55 מנדטים ואילו גוש השמאל עם הרשימה המשותפת קיבל 57 מנדטים. לשון המאזניים שחצצה בין שני הגושים הייתה מפלגתו של ליברמן עם שמונה מנדטים ושתי המפלגות הגדולות ניסו באמצעים שונים למשוך אותו לצידם אך ללא הצלחה.
כמו בפעם הקודמת, נשיא המדינה ריבלין העניק לבנימין נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה, אולם, זה לא הצליח במשימתו והמנדט הועבר לבני גנץ ממפלגת כחול לבן.
גנץ גם הוא לא הצליח להרכיב ממשלה בזמן שעמד לרשותו והמנדט להרכבת הממשלה עבר לחברי הכנסת לסיבוב שלישי בן 21 יום, שבסיומו גם ניסיון זה לא צלח והכנסת שוב פוזרה והכריזו בחירות נוספות ב-2 במרץ.

מפלגות השלטון

ממשלת הליכוד

ממשלת הליכוד בראשות בנימין נתניהו לא הצליחה לגבור בשתי מערכות הבחירות האחרונות על יריבתה החזקה מפלגת כחול לבן ולמרות זאת קיבלה ראשונה את הזכות לנסות ולהקים ממשלה, אך כאמור ללא הצלחה, מה שהוביל למערכת הבחירות השלישית ברציפות.
מפלגת הליכוד מזוהה יותר מכל עם מנהיגה בנימין נתניהו. לצד יכולות מעוררות הערצה בתחומים שונים, נוכחות מהפנטת ויכולת הסברה מעולה בכל אמצעי המדיה. דמותו של בנימין נתניהו עוררה מחלוקת גדולה ולמעשה פילגה את ישראל לשני מחנות ראשיים: תומכי ביבי ומתנגדי ביבי.
לכל צד טיעונים חזקים לביסוס עמדותיו, אולם לצד הפריחה והשגשוג ביחסי ישראל עם מדינות העולם שנזקפת רבות לזכותו, כולל מערכת יחסים מיוחדת וקרובה במיוחד עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ישנם רבים אשר רואים בנתניהו אישיות מעוררת מחלוקת המושכת אליה אש ושהגיעה שעתה לפנות את מקומה וללכת.

מפלגת כחול לבן

מפלגת כחול לבן הוקמה ב-21 לפברואר 2019 באמצעות איחוד וריצה משותפת של שלוש מפלגות: מפלגת חוסן בראשות בני גנץ, מפלגת תל"ם בראשות משה בוגי יעלון ומפלגתו של יאיר לפיד "יש עתיד".
2שתי הראשונות היו מפלגות חדשות שצרפו אליהן את מפלגתו הוותיקה של לפיד.
בהמשך הצטרף למפלגה החדשה גם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי.
במסגרת ההסכם ביניהם הוסכם שבמידה והמפלגה תקים את הממשלה הבאה יכהנו בני גנץ ויאיר לפיד ברוטציה בראשות הממשלה.
מפלגת כחול לבן גרפה בבחירות הקודמות לכנסת ה-21, 35 מנדטים. בהתחשב בכך שהוקמה רק מספר חודשים קודם לכן זה נחשב להישג אדיר.
המפלגה החדשה בראשות גנץ הובילה קו מתון ויש האומרים מתון מדי ואחת הטענות נגדה הייתה שהמצע, האידאולוגיה ותפישות העולם שלה היו קצת מעורפלות ולא מספיק ברורות וחדות. בבחירות לכנסת ה-22 התמודדה המפלגה באותו ההרכב והרשימה קיבלה 33 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה בכנסת. בדצמבר 2019 הוחלט שבבחירות ה-23 לכנסת גנץ יהיה מועמד המפלגה לראשות הממשלה ללא רוטציה עם לפיד.

על הגושים בישראל- ימין ושמאל

הימין בישראל תומך בסיפוח חלקי או מלא של יהודה ושומרון והתנגדות נמרצת להקמת מדינה פלסטינית הן מסיבות לאומיות והן מסיבות ביטחוניות.
כמו כן, הימין דוגל במימוש זכותו של עם ישראל לשבת בארץ ישראל ולכן תומך ברובו בהתנחלויות ובגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון.
לעומתו השמאל המתון תומך בוויתורים טריטוריאליים ובנסיגה חלקית או מלאה מהשטחים ומתנגד להתנחלויות המבודדות. לדעת השמאל, התבססות אזרחית ביהודה ושומרון עלולה לסכן את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולסכל את תהליך השלום הישראלי פלסטיני. השמאל ברובו תומך בפתרון שתי מדינות ובהכרה במדינה פלסטינית.