הפרעות קשב בקרב ילדים ומבוגרים הפכו לאחד הסממנים של העולם המערבי. בארה"ב 10% מתלמידי בית הספר היסודי עד התיכון אובחנו כלוקים בהפרעה זו, כאשר עד שנת 1998 שיעור המאובחנים היה נמוך בהרבה ועמד על 6% בלבד. בישראל, עומד שיעור המאובחנים ב-ADHD (הפרעות קשב עם היפראקטיביות) או ב- ADD (הפרעות קשב ללא היפראקטיביות) על בין 5%-10% מהילדים, הנמצאים בגילאי בית הספר היסודי עד התיכון. קיימות מגוון דרכים להתמודד עם הפרעות אלה עליהן נפרט בקצרה.
חמש דרכים אפקטיביות להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז
השלב הראשון: בצעו אבחון מקצועי לאיתור ADHA
הפרעות הקשב מפריעות ללוקה בהן בהתארגנות וגורמות לכעס ולנטייה להסתגר. חוסר הריכוז כבר בגיל הגן ולאחר מכן בבית הספר מעורר בדרך כלל את החשד של הצוות החינוכי כי מדובר בהפרעת ריכוז. במקרה כזה, בדרך כלל יומלץ להורים לפנות לאבחון מקצועי של ADHD, באמצעות בדיקות ממוחשבות ושאלונים באחד ממכוני הבדיקה בארץ. לעיתים, דווקא ההורים הם ששמים לב ראשונים לתסמינים של הפרעת הקשב ופונים מיוזמתם לאבחון.
חשוב לדעת, כי לפעמים יש נטייה להתבלבל בין הפרעות קשב לבעיות רגשיות, העשויות לגרום לסימפטומים דומים ולכן חלק מתהליך מהאבחון עשוי להיות משולב בביקור במרפאתו של פסיכיאטר ילדים. לאחר האבחון אפשר להתחיל למצוא פתרונות נוספים לסימפטומים.
טיפול תרופתי באמצעות "ריטלין", "קונצרטה" או תרופות אחרות
ניתן לטפל בתסמינים של ADHD באמצעות טיפול תרופתי. הכדורים הקיימים בשוק מאפשרים שחרור איטי או מהיר יותר של התרופה לאורך היום. ננסה להבין בקצרה את דרך פעולתה של התרופה.
חלק מהתופעות של הפרעות הקשב קשורות לפעילות המתרחשת במוחו של האדם הלוקה ב-ADHD. מבלי להיכנס לעומק התיאור הרפואי הסבוך, נסביר כי מדובר בפעילות של העברת מסרים במוח באמצעות "שליחים עצביים". אצל אדם ללא הפרעות קשב, השליחים מופקים ומגיעים ליעדם. שליחים שלא הגיעו ליעד נספגים וממתינים לשימוש חוזר בהם. אצל אנשים הלוקים בהפרעות הקשב וריכוז, כמות קטנה מדי של "שליחים" עצביים מגיעה ליעד משום שהם נספגים במהירות רבה מדי.
התרופות מאפשרות הגברת זמינות השליחים העצביים הללו וכך גם אם חלקם נספגים, נותרים מספיק שליחים שיעבירו את המסר מתא אחד לשני, כך המוח עובד בצורה תקינה. כמו כן, לאחרונה התגלה כי התרופה גם מגבירה את המוטיבציה באמצעות חיזוק מנגנון התגמול הטבעי בגו. כאשר מבצעים פעולה רצויה (כמו לימוד למבחן למשל) האדם הנוטל ריטלין מרגיש תחושה טובה והמוטיבציה שלו גוברת להשקיע משאבים רבים יותר בסיום הפעולה.
טיפול באמצעות תנועה וספורט
אחד הטיפולים הנפוצים במקביל לטיפול תרופתי הוא פעילות ספורטיבית. פעילות זו יכולה להיות משחקי כדור, ריצה, קפיצות, ריקוד ופעילויות נוספות. עבור ילדים הלוקים ב ADHD הפעילות הזו מסוגלת לשחרר חלק מהאנרגיה הרבה הטמונה בגופם וגורמת להיפראקטיביות בסיטואציות לא מתאימות. בחלק מבתי הספר בארה"ב ילדים המאובחנים ב-ADHD יזכו לפעילויות אחר הצהריים המשלבות תנועה רבה כדי שיוכלו לשוב הביתה ולהתרכז בהכנת שיעורי הבית. מבוגרים רבים בוחרים במכון הכושר ובפעילות האינטנסיבית בו כאמצעי להפחית את התסמינים של הפרעות הקשב והריכוז.
טיפול באמצעות יוגה ומדיטציה
בקרב מבוגרים בעיקר קיימת שיטה אחרת לפעילות המאפשרת למוח לעבוד בצורה מאוזנת יותר. תרגול של ריכוז, מדיטציה והאטה יוגה מסוגלים להגביר את רמת הריכוז בזמן שלאחר התרגול. טכניקות נוספות כמו קראטה וטאי צ'י מעניקות למתרגל את יכולת השליטה העצמית וההתמדה בביצוע המשימות השונות, למרות הקושי הנובע מהפעילות השונה של המוח.
עבור ילדים הלוקים ב-ADHD ניתן לזהות שיפור ביכולת הריכוז מסיבה שונה. עבורם שיעורי היוגה ממוקדים יותר בתנועה מתנוחה יוגית אחת לשנייה ולכן ההשפעה עליהם שונה ומקבילה לפעילות הספורטיבית שציינו קודם.
טיפול התנהגותי באמצעות יצירה מנגנוני תגמול חיצוניים
השיטה האחרונה משמשת בעיקר לטיפול עצמי בקרב סטודנטים הלומדים במוסדות השכלה גבוהה ומתמודדים עם הפרעות הקשב והריכוז. היא מבוססת על יצירת מנגנון חיצוני של תגמול במקום המנגנון הפנימי הלקוי. למשל, סטודנט המחליט כי הוא מעניק לעצמו פרס בדמות פרי או חטיף אנרגיה, כאשר הוא מסיים שעתיים רצופות של לימוד למבחן.
טכניקה זו מיועדת בעיקר לשיפור המוטיבציה לזמן קצוב. משום שעבור חלק מהלוקים ב-ADD כאשר משתמשים בה באופן יומיומי היא עשויה לאבד מעט מהאפקטיביות.
לסיכום, הפרעות קשב וריכוז הן ליקוי נפוץ באוכלוסייה וכיום אחד מכל עשרה ילדים לערך מאובחן עם הליקוי. לאחר האבחון, באמצעות מגוון טכניקות וטיפול תרופתי, ניתן להפחית את התסמינים ולהחזיר את המוטיבציה לעשות גם את הפעולות מהן מנסים הלוקים ב-ADHD להימנע.
